חלוקת נכסי חברה בפירוק

חלוקת נכסי חברה בפירוק

כיצד יחולקו נכסי החברה בפירוק בין הנושים? זוהי השאלה המרכזית והקשה בדיני הפרוק , שהרי ידוע מראש, כי נכסי החברה בפירוק עקב חדלות פירעון, אינם מספיקים כדי לשלם את מלוא החובות לכל הנושים. לכן, אחוז גדול מהחובות עשוי לא להיות משולם ונושים רבים יצטרכו לאבד חלק כלשהו מהחוב של החברה כלפיהם.

השאלה, האם נושה מסוים יזכה להחזר חוב המלא, חלק ממנו או שמא יאבד את כולו, תלויה בסדר העדיפות של אותו נושה בפירוק. עקרון העדיפות (המכונה לעתים "כלל העדיפות המוחלטת") קובע כי קיימות דרגות שונות של נושים; נכסי החברה יחולקו תחילה לנושים בדרגה הגבוהה ביותר, ולאחר שנפרע חובם של אלו, יעבור המפרק לדרגה הבאה ויחלק להם את חובותיהם, וכן הלאה. אם קופת הפירוק מתרוקנת בשלב כלשהו לפני שמגיעים לאחת הדרגות, הנושים באותה דרגה ומטה לא יקבלו דבר.

סדר העדיפות המוחלטת נקבע בחוק ובפסיקה, כדלקמן:

1. בעלי זכות קניינית קבועה כגון חוב לרשויות המסים וחובות לבעלי משכון, משכנתא או שיעבוד קבוע על נכס החברה או הערת אזהרה על נכס החברה.
2. הוצאות פירוק ההוצאות הכרוכות בעצם קיומם של הליכי הפירוק. כגון: עלויות מימוש נכסי החברה, הוצאות לטובת כונס הנכסים הרשמי, הוצאות משפט ושכר המפרק.
3. חובות בדין קדימה: שכר עבודה, ניכוי מס הכנסה משכר עבודה., מסים (עירוניים וארציים) , דמי שכירות של שנה לפני תחילת הפירוק, שעבוד צף (שעבוד כללי) על כלל נכסי החברה.
4. חובות רגילים: כל חובות החברה שאינם מובטחים או מועדפים.
5. בעלי המניות זכאים ליתרת הנכסים שלאחר סילוק כל החובות לנושים, אם נותרה. זו תחולק ביניהם לפי חלקם היחסי בהון המניות של החברה.

העיקרון השני בחלוקת הנכסים בפירוק הוא עקרון השוויון בין נושים באותה דרגה. המפרק יחלק את הנכסים באופן יחסי לשיעור החוב שהיה בידי כל אחד מהם. למשל, אם מגיעים
לדרגת החובות הרגילים ונותרו בקופת הפירוק 2 מיליון, וסך חובות החברה לנושיה בדרגה זו עומד על 20 מיליון – יקבל כל נושה רק 10% מהחוב המקורי שלו.