תביעות במקרקעין
סעיף 51 (א) (3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע את היקף סמכות בתי משפט השלום בתביעות במקרקעין כדלקמן:
תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה, אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין."
סעיף 40 (1) לחוק קובע כדלקמן:
בית משפט מחוזי ידון באלה:
"כל עניין אזרחי או פלילי שאיננו בסמכותו של בית משפט שלום…"
לפיכך כל התביעות במקרקעין שעניינן אך ורק החזקה או שימוש במקרקעין או חלוקה שלהם בין בעליהם כגון: תביעה להסגת גבול וסילוק יד, תביעה לדמי שימוש או דמי שכירות, בניה על מקרקעין ,פירוק שיתוף במקרקעין , יידונו בבית המשפט השלום בעוד שכל יתר התביעות הנוגעות בעיקר לדיון בעצם קיום הזכויות על המקרקעין כגון: בעלות, חכירה לדורות, משכנתא, זיקת הנאה, יידונו בבית המשפט המחוזי.
במשך למעלה מחמישים שנה היתה קיימת הלכה משפטית לפיה בית המשפט השלום מוסמך לדון בתביעות בקשר לשימוש במקרקעין שעניינן רק שמירה על שלמות הנכס. לדוגמא, תביעה לצו הריסה ופינוי , תביעה כזו היתה בסמכות בית משפט מחוזי בלבד, מאחר וצו הריסה ופינוי אינה שמירה על שלמות הנכס. הלכה זו נקבעה בשנת 1959 ונודעה בתור "הלכת שמש". חריג זה הוביל להגשת תביעות רבות לבית המשפט המחוזי, גם כאלה שערכן הכספי מועט, גם כאלה שהדיון בהן איננו מורכב ומסובך.
בחודש 8/2013 ביטל ביהמ"ש העליון את ההלכה הישנה וקבע שהיא אינה רלבנטית עוד לימינו אנו וכיום מוסמך בית המשפט השלום לדון בכל סוגי התביעות הנוגעות בשימוש והחזקה במקרקעין- ראה רע"א 3749/12 בר עוז נגד סטר.
משרדנו עוסק ומתמחה בהגשת תביעות במקרקעין ובכלל זה: תביעה לפינוי וסילוק יד, תביעה לדמי שימוש ראויים לנכס, תביעה לפירוק שיתוף, תביעה הצהרתית לזכויות על נכס , תביעה לאכיפת חוזה במקרקעין ועוד.