רשות מקרקעי ישראל – תשלום דמי היתר

קיימים כמה סוגים של דמי השימוש בקרקע לרשות מקרקעי ישראל : דמי חכירה, דמי היוון, דמי הסכמה, המשולמים עבור קרקע המוחכרת מרשות מקרקעי ישראל ("המינהל").

דמי חכירה – דמי חכירה (שכירות) המשולמים למינהל על בסיס שנתי למשך 49 שנה. התשלום נגזר מההפרש בין דמי החכירה הראשוניים ששולמו למינהל בעת רכישת החכירה (לרוב 80% משווי הנכס) לבין היתרה הבלתי משולמת. סוג זה של תשלום הולך ונעלם עם הזמן , שכן המינהל עודד ומעודד מעבר לחכירה מהוונת, חכירה שהתמורה בעדה משומת מראש לכל התקופה.

דמי היוון – דמי  חכירה המשולמים מראש לכל תקופת החכירה , לרוב 49 או 98 שנה. דמי ההיוון עומדים על 91% משווי הנכס.

דמי הסכמה – תשלום המשולם למינהל בעת מכירת הנכס המוחכר , כאשר מדובר בחכירה בלתי מהוונת. נגזר מההפרש בין שווי המכירה לבין שווי הרכישה. גם תשלום זה הולך ונעלם עם הזמן שכן רוב החכירות הישנות הפכו למהוונות.

מאמר זה יוקדש למרכיב נוסף של דמי שימוש המשולמים למינהל, דמי ההיתר.

דמי ההיתר הנם בבחינת דמי חכירה נוספים המשולמים למינהל עבור זכויות לבניה או לניצול נוסף  של הקרקע, שלא שולמה עבורם תמורה למינהל בזמן חתימת חוזה החכירה. לדוגמא, אם חוזה החכירה קובע זכויותת לבניית בית צמוד קרקע בשטח של עד 160 מ"ר כאשר השטח הבנוי בפועל הוא 120 מ"ר בלבד, ניתן יהיה לבנות עוד 40 מ"ר ללא תשלום דמי היתר. ואולם באם הכוונה היא להרחיב את הבית הקיים מעבר לשטח בנוי של  160 מ"ר (בהנחה כי תוכנית בנין העיר מאפשרת זאת כמובן ) , אזי כל מ"ר בנוי מעבר לשטח של  160 מ"ר המותרים לפי החוזה, המינהל יגבה עבורו דמי היתר. דמי ההיתר משולמים למינהל על כל שינוי בניצול הקרקע בין אם מדובר בנכס עם "חוזה מהוון" ובין אם הנכס לא מהוון.

דמי ההיתר מתפלגים לשלושה סוגים עיקריים:

דמי היתר לתוספת בניה – כפי שהוסבר בדוגמא לעיל, תוספת בניה למבנה קיים ובתנאי שתוספת הבניה תואמת את המטרה המקורית של החכירה. למשל, בחוזה חכירה שמתיר בית מגורים בבניה צמודת קרקע יאפשרו תוספת בניה שהיא זהה. דמי ההיתר משולמים עבור תוספת הבניה שמעבר לזכויות הבניה לפי חוזה החכירה המקורי.

דמי היתר עבור שינוי ייעוד או ניצול – תשלום עבור שימוש בקרקע למטרה או שימוש השונים מאלה שנקבעו בחוזה החכירה או לבניה נוספת שאיננה בגדר "תוספת בניה למבנה קיים". למשל, קרקע שלפי חוזה החכירה עם המינהל מיועדת ליחידת מגורים אחת בבניה צמודת קרקע  וכיום לפי תוכניות בנין עיר חדשות ניתן לבנות עליה בנין מגורים בן כמה קומות או קרקע שהיתה בשימוש חקלאי וכיום ניתן להשתמש בה לבניה למגורים.

דמי היתר בפיצול מגרש – תשלום עבור חלוקת מגרש אחד עם חוזה חכירה אחד לשני מגרשים או יותר בצורה שמאפשרת לבנות על המגרשים החדשים שנוצרו מספר יחידות דיור גדול יותר או שטח בניה גדול יותר, מכפי שניתן היה לפי חוזה החכירה המקורי.

המינהל גובה דמי היתר עבור תוספת בניה ליחידת מגורים אחת בבניה נמוכה, באם השטח הבנוי הקיים יחד עם תוספת הבניה המבוקשת עולים על 160 מ"ר. כלומר  עד לשטח בנוי של 160 מ"ר יש בדרך כלל פטור מדמי היתר. עם זאת אם החוכר שילם בעת חתימת חוזה החכירה עבור זכויות בניה של עד 120 מ"ר כאשר תכנית בנין עיר איפשרה לו בעת החתימה על החוזה בניה עד 160 מ"ר, המינהל ייגבה דמי היתר עבור כל תוספת מעבר לשטח של 120 מ"ר, החל מן המטר הראשון. לעומת זאת, בתוספות בניה לדירות בבתים משותפים (בניה בקומות או בניה רוויה) הדירות המורחבות פטורות מדמי היתר. עד חודש 10/2002  היה המינהל גובה דמי היתר בשיעור של 51% משווי זכויות הבניה הנוספות. באם החוכר היה משלם גם היטל השבחה לרשות המקומית עבור אותה תוספת בניה או פיצול מגרש או שינוי השימוש בקרקע (התשלום המקביל לדמי היתר ברשות המקומית) ניתן היה  לקבל מהמינהל החזר כספי של מחצית מהיטל ההשבחה או החזר של מחצית מדמי ההיתר לפי הנמוך מבין השניים.

כיום לפי החלטה מס' 933 של מועצת המינהל, המינהל גובה במרבית המקרים דמי היתר קבועים בשיעור של  31% מהשווי החדש של הקרקע או של זכויות הבניה הנוספות אולם אין אפשרות עוד לקבלת החזר כספי כאשר משולם היטל השבחה לרשות המקומית, כפי שהיה נהוג בעבר.